זה סיפור של ערכים ובחירה

זה סיפור של ערכים ושל בחירה 👇

כשהייתי בתואר הראשון בעבודה סוציאלית עשיתי הכשרה בפנימיה לנערות, פנימיה דתית, קוד הלבוש היה חצאית.

היו שם מספר חברות צוות חילוניות, שלרוב בחרו להוסיף איזו חצאית בסיסית מעל הג'ינס.

בהתחלה כעסתי, למה שאצטרך לוותר על הביטוי האישי והאינדיבדואליות שלי בשביל לעבור הכשרה בתואר? למה שזה לא יהיה מקום לפתח שיח על בחירות והמשמעויות שלהם? וגם מה, אני אשקר שאני דתייה? הרי בבסיס קשר קיימת תקשורת בטוחה, ואם אני משקרת.. זה כבר לא בדיוק משרה אמון.

כעסתי, התבלבלתי, חשבתי והבנתי.. שאני מגיעה לשם, אני יכולה לבחור להגיד שאני לא מגיעה. ואם אני מגיעה, יש עוד ערך שמקבל אצלי מקום, והוא לכבד את הכללים והנורמות של המקום שאני מגיעה אליו, כל עוד זה לא פוגע בי או באחר.

אחרי שלב הכעס, שמאחוריו ההרגשה כמובן שאין לי מקום כמו שאני, פתאום היה מקום שקט, כי עשיתי בחירה מודעת לאחר מחשבה. לא הרגשתי שויתרתי, אלא שבתוך סט הערכים שלי הפעם, לכבד את המקום אליו אני מגיעה עלה.

ניצלתי את ההזדמנות לאתגר אישי, לדפוק הופעות כל יום ולהתלבש צנוע בסטייל. זה היה כיף! זה גרם לאחרות לחשוב על בחירות הלבוש שלהן. כולן ידעו שאני חילונית, ראו את הקעקוע בקרסול ואני נתתי מקום למי שאני.

הנערות בהן טיפלתי התעניינו בבחירות שלי, זה תמיד יצר פתח לשיחה, על מורכבויות בחיים, על אפשרות הבחירה, על ערכים, על להחזיק כמה תפיסות, ערכים ורגשות במקביל.

וכל זה... בגלל, או בזכות, חצאית.

בחירה מודעת היא חלק גדול מהסיפור, כשיש לנו את הלמה, אנחנו כבר נמצא את האיך 🌱❤️😉

**תמונות מאז, כשהייתי מצלמת כל בוקר לקבוצת אופנה בפייסבוק - זה כשלעצמו עשה לי חשק להתלבש!